דיכאון אחרי לידה

הסיבות לשינויים במצב הרגשי של נשים לאחר לידה היוו נושא למחקרים רבים. המחקרים גילו שאין גורם אחד מוחלט ואחיד  הגורם להתפרצות הדיכאון. ההערכה היא  שזהו שילוב של מאפיינים גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים בתוספת שינויים כימיים והורמונליים (ירידה חדה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון שמתרחשת לאחר יציאת השליה) שמפרים את האיזון בגוף ובמוח וגורמים לדיכאון להתפרץ. בנוסף החוקרים מצאו שישנם גורמי סיכון מובהקים להתפרצות דיכאון אחרי לידה.
ניתן לחלק את גורמי הסיכון לשניים, גורמים ביולוגים וגורמים סביבתיים.

גורמי הסיכון הביולוגיים

  • היסטוריה של הפרעות נפשיות טרם ההיריון.
  • הפרעות נפשיות במהלך ההיריון.
  • היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות לאחר הלידה.
  • הפרעות נפשיות לאחר הריונות קודמים.

גורמי הסיכון הסביבתיים

  • יחסים מעורערים עם בן הזוג.
  • היעדר תמיכה סביבתית.
  • קשיים כלכליים.
  • לידת תינוק מת / פגוע.
  • יחסי אם-בת לא תקינים.
  • הריון לא מתוכנן.
  • בעיות רפואיות במהלך ההיריון.
  • לידה קשה במיוחד.
  • הריון בגיל צעיר.
  • לידה ראשונה.
  • הריונות מרובים ותכופים.

האם אני בדיכאון?

אם אתם כאן מנסים לבחון את עצמכם האם אתם בדיכאון, או אחד מהקרובים לכם שרוי בדיכאון.
לפני שנציג בפניכם את השאלון המקצועי על פי DSM חשוב להדגיש. כמעט לכל אדם ישנן תנודות במצבי רוח, מצב רוח לא טוב, יום באסה בלשון העם. מצב רוח רע עובר לבד ללא כל טיפול מקצועי, לעומת זאת דיכאון קליני מצריך טיפול מקצועי.
כמובן שהאבחנה הסופית לא מתבצעת על סמך השאלון בלבד. חייבים להיפגש עם איש מקצוע ( פסיכולוג או פסיכיאטר) בכדי לקבוע שאכן מדובר בדיכאון קליני.
 לפי ה-DSM ניתן לקבוע אבחנה של דיכאון כאשר יתקיימו אחד משני התסמינים הראשונים, ועוד ארבעה תסמינים מתוך הרשימה, (סה”כ חמישה) למשך שבועיים לפחות:
(מתוך מדריך האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי DSM IV).

  • מצב רוח ירוד, במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום. איבוד יכולת ההנאה והעניין ברוב התחומים, כמעט כל יום.
  • ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון.
  • קושי ניכר להירדם או לישון.
  • ירידה ניכרת בפעלתנות, או עלייה בה.
  • מחשבות על התאבדות.
  • עייפות וחוסר אנרגיה.
  • הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי, או אשמה.
  • חוסר יכולת לחשוב, להתרכז להחליט החלטות, כמעט כל יום

הסיבות לשינויים במצב הרגשי של נשים לאחר לידה היוו נושא למחקרים רבים. המחקרים גילו שאין גורם אחד מוחלט ואחיד  הגורם להתפרצות הדיכאון. ההערכה היא  שזהו שילוב של מאפיינים גנטיים, ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים בתוספת שינויים כימיים והורמונליים (ירידה חדה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון שמתרחשת לאחר יציאת השליה) שמפרים את האיזון בגוף ובמוח וגורמים לדיכאון להתפרץ. בנוסף החוקרים מצאו שישנם גורמי סיכון מובהקים להתפרצות דיכאון אחרי לידה.
ניתן לחלק את גורמי הסיכון לשניים, גורמים ביולוגים וגורמים סביבתיים.

גורמי הסיכון הביולוגיים

  • היסטוריה של הפרעות נפשיות טרם ההיריון.
  • הפרעות נפשיות במהלך ההיריון.
  • היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות לאחר הלידה.
  • הפרעות נפשיות לאחר הריונות קודמים.

גורמי הסיכון הסביבתיים

  • יחסים מעורערים עם בן הזוג.
  • היעדר תמיכה סביבתית.
  • קשיים כלכליים.
  • לידת תינוק מת / פגוע.
  • יחסי אם-בת לא תקינים.
  • הריון לא מתוכנן.
  • בעיות רפואיות במהלך ההיריון.
  • לידה קשה במיוחד.
  • הריון בגיל צעיר.
  • לידה ראשונה.
  • הריונות מרובים ותכופים.